פזמון ליקינטון מילים. פזמון ליקינתון

אף שבשיר מתואר פרח אחד, קדמון ממקמת אותו בין פרחים רבים הֵן שׁוֹלְבות אֶת רַגְלֵיהֶן הַקַּלּוֹת, יְשֵׁנוֹת הָאַיָּילוֹת בַּלֵּילוֹת
העכשוויות הססגונית של הספר החדש היתה צריכה להתחרות עם קלאסיקה כשלעצמה — אריה נבון — ולשם כך ההוצאה בחרה במאייר מן השורה הראשונה" שם אין ביניהם בחלק מה מוארך משך הצליל האחרון בשני הפסוקים הראשונים , אך הפסוק הרביעי מסתיים ב האטה בקצב ב לקראת הפסוק המסכם, והבית כולו מסתיים בפרמטה נוספת

הֵן עוֹצְמוֹת אֶת עֵינֵיהֶן הַגְּדוֹלוֹת.

5
פזמון ליקינתון
ההישג שבשירים הללו ואיכותם המוזרה, שהפכו אותם מקץ שני דורות לשירים אמנותיים לכל דבר, לא יובנו, אם לא תובן הטראומה שביסודם
פזמון ליקינתון
ישנן בראש כל בית ובסופו, היוצרות מסגרת לבית ומבליטות את אחדותו
פזמון ליקינתון
טִיף, טִיף טִפּוֹתַי — גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם לִשְׂדוֹתַי
ב"פזמון ליקינתון" הדוברת היא אמנם האם, אך היא אינה פונה ישירות לבנה בגינה הקטנה, מתחת למעקה מרפסת הדירה של סבו וסבתו, שתל בין היתר יקינתון בעל פרחים לבנים שמצא יום אחד בעציץ ברחוב
משהו שקשה להגדירו, אבל הוא הדבר שהפך את השירים האלה, ובמיוחד את שיר היקינתון, לאידיאת ה של הילדים שגדלו כאן בקובץ זה, במסגרת הגישה הפרשנית של המאיירת, האיורים נקשרים לעולם של משחקי הילדים

היא לא הטיפה מוסר, אבל לפעמים יעצה עצות טובות.

29
פזמון ליקינתון
מבחינה היסטורית-סגנונית, השיר מצוי בתפר שבין שתי תקופות בכתיבת שירי הערש של גולדברג: במעברהּ מכתיבת שירי ערש אמנותיים, בלתי-קונוונציונליים במחצית השנייה של שנות ה-30 , לשירים במתכונת קונוונציונלית של שיר ערש טיפוסי ו
אסתר עופרים
ואמנם, שני הבתים האחרונים, מעת שמגיע הגשם, משופעים בביטויים המתייחסים לשמחה ולמוזיקה: הגשם "צִלְצֵל" בחלון, "שָׁר נִגּוּן עָלִיז" לפרח שָׁר—נִגּוּן, , שענה "בְּשִׁמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן" גם כאן מילים נרדפות
אסתר עופרים
הירשפלד מציע כי שירי לאה גולדברג פתחו לפני רבקה גוילי פתח, אפשרות תקפה ומשכנעת, ליצור משהו הקשור בתמציתו של עולם ילדותה, ולהקימו לתחייה שאינה תלושה מן המקום והזמן