חוק החוזים כללי. המסגרת ×”× ×•×¨×ž×˜×™×‘×™×ª להסכמי מכר

חופש החוזים עשוי להיות מוצדק הן על ידי תפיסות אינדיבידואליסטיות מטעמים של אוטונומיית הרצון החופשי והן על ידי תפיסות כלכליות המקנות משנה תוקף לרצונם החופשי של הצדדים מטעמים של השאת רווחת הפרטים המתקשרים והרווחה המצרפית יודגש: אם הצדדים לא התנו על הוראת חוק דיספוזיטיבי, הרי זה חוק מחייב
ב מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה, רואים את ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען או אל מענו סעיף 26: "פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה — לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים

זוהי מטרה חיובית לשם עריכת החוזה הפיקטיבי.

24
סיכום כללי לדיני חוזים
דהיינו, אנשים שמוגדרים רפואית כחלשים שכלית אבל כשירים משפטית
דיני חוזים
פרק א': כריתת החוזה
אם התוצאה של הכפייה היא צודקת, המשמעות היא שאין כפייה
וחוסר תום הלב הקיצוני הוא שמנע את הכריתה מקובל לומר כי אחד המאפיינים של החקיקה האזרחית הישראלית היא היכולת להתנות על הוראותיה
המדובר ב, , , וחוקים נוספים בקלמר נ' גיא נקבע שעקרון תום הלב גובר על דרישת הכתב

עבור פגם כפייה, נדרשים שלושה תנאים מצטברים: 1 קיומו של חוזה, 2.

דיני חוזים
סעיף 17: עילת כפייה א מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה
דיני חוזים
התכלית של החוזה גוברת על הלשון
פרק א': כריתת החוזה
הצעה כזו ניתן לקבלה על- ידי העדר תגובה, מכוח חזקת הקיבול
ד בוטל חיובו של חייב אחד כאמור בסעיף 55 ב והביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו, אין לשני זכות לחזור עליו; הופטר חייב אחד כאמור בסעיף 55 ג ואין בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה המטרה המשותפת עומדת בליבת הפעולה
על מנת שתהיה התחייבות חוזית, נדרש אפוא שהצדדים לחוזה יהיו מודעים להתחייבות שהם נוטלים על עצמם, ושתהיה להם כוונה להיכבל משפטית בחוזה המסוים גם מצד החוק וגם מצד האינטרס הציבורי

אין הם אחד נגד השני, אלא בעלי אינטרס משותף.

29
סיכום כללי לדיני חוזים
נוסף על הרכיבים הללו החוק מתייחס גם לזמן בו יכול להתבצע הקיבול
פרק ו': ריבוי חייבים ונושים
כל האמור בקטינים אמור גם בפסולי דין סעיף 9 — "על פעולה משפטית של מי שהוכרז פסול-דין יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 4 עד 7
סיכום כללי לדיני חוזים
החוק מגדיר כ"הטעיה", מצב בו אחד הצדדים בחוזה, גרם "טעות" לצד השני, בין באופן אקטיבי על ידי שקר וכיוצ"ב ובין באופן פסיבי במקרה שהיה עליו ליידע את הצד השני לפני החוק או הנוהג או הנסיבות