ברכת המן. פרשת המן

אלא דמה שכתב הגאון רבי חיים פלאג'י שם שישראל לא בירכו במדבר אלא ברכת הזן בלבד רבי יוסף ענגיל בגליוני הש"ס ברכות מח: הקשה במה שאמרו משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, שהרי לא היה לחם של חמשת מיני דגן, רק בריה בפני עצמה, ואף שטעמו בו טעם לחם, משום טעם לבד אין סברא שיתחייבו לברך ברכת המזון וְדַרְשִׁינָן, לְשֶׁעָבַר הָיָה אָב לְאֲרָם, מִכָּאן וָאֵילַךְ לְכָל הַגּוֹיִם קצ"ט
וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב

תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי: סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע.

29
ברכת המזון
ובספר בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ג' כתב בשם רבינו מנחם עזריה מפאנו, שלעתיד לבוא בסעודת לויתן יוציאו להם צנצנת המן שנגנז על ידי יאשיהו יומא נב: , שנקרא לחם, שנאמר הוא הלחם אשר נתן ה' לאכלה, למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר, וכתב הרמ"ע, שיברכו על המן המוציא לחם מן השמים
ימות המשיח בהלכה חלק ב׳
הפעילים לומדים בצוותא עם הנערים ומסייעים להם להשתלב בעולמה המרתק של היהדות
ברכת המזון
וּלְךָ עָשִֹיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ
ואמרו חכמים , שטענו המלאכים לפני הקב"ה: "רבונו של עולם, כתוב בתורתך: "אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" , והלא אתה נושא פנים לישראל, שנאמר במדבר ו, כו : יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ ועיין עוד בשו"ת בית אבי חלק ב' סוף סימן ה' , ובספר נפש חיה סימן רד , ובשו"ת ויצבור יוסף סימן יט אות ב'
עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן: רַחֶם נָא אֲדֹנָי אֱלהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דַּאֲפִלוּ פֵּרוֹת אוֹ יְרָקוֹת סָגֵי

יג: אִם טָעָה הַמְזַמֵּן בַּעֲשָׂרָה וְגַם הָעוֹנִים וְלֹא הִזְכִּירוּ אֶת הַשֵּׁם בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן, אֵינָם יְכוֹלִים לַחְזֹר וּלְזַמֵּן בְּשֵׁם, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר יָצְאוּ יְדֵי חוֹבַת זִמּוּן, אֶלָּא שֶׁבִּטְּלוּ מִצְוַת הַזְכָּרַת הַשֵּׁם, וּמְעֻוָּת שֶׁלֹּא יוּכַל לִתְקוֹן הוּא.

13
ברכת המזון
ובספר גן רוה בדברי חנוך דף סד ע"ג העיר, שהרי נאמר במן וטעמו כצפיחת בדבש, ואם כן היו צריכים לברך עליו בורא מיני מזונות וכו'
חבל נחלתו יט נא
אלא מה הפירוש 'לחם אבירים'? וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ
ברכת המזון
והזכיר דבריו בשו"ת שיח יצחק סי' שכג
א"ה: ואולי לכך נקראו דור המדבר בשם 'דור דעה' — מד"ר במדבר יט' ג' וְהַרְאֵנוּ בְּנֶחָמַת צִיּוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ לדעת יש לברך ברכת המזון על כל מאכל מ, שהם המופיעים בתורה בפרשה של ברכת המזון

ועיין עוד בשו"ת יביע אומר חלק ב' חלק אורח חיים סימן יב.

21
ברכה ראשונה ואחרונה על אכילת המן
וְהֲגַם שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ חָרְבַּן בֵּיתְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁכַחְנוּ
מן
וראה גם בס' 'כלי גולה' ברכות לה,א בשוה"ג בשם 'הריקאנטי' שהברכה באה להזכיר לאדם שיכוון שהוא מה', ולפי"ז רצה לומר דכשבא מן השמים אי"צ להוציא בשפתיו שזהו מה', שהרי ראה בחוש שהדבר בא אליו מן השמים וע"כ אין צורך לברכה, אבל מסיק אח"כ די"ל להיפך, דמכיון דדבר זה בא מן השמים כ"ש דצריך לברך עליו דהא נהנה ממש מקדשי שמים עיי"ש
פרשת המן
ויש להביא ראיה ששיטת הירושלמי הוא שאף כשאינה מחוברת אדמה מיקרי, מלקמן פ"ט ה"ג כיון שהם מגיעים לא"י הן נוטלין גוש עפר ומניחין על ארונן דכתיב וכפר אדמתו עמו, הרי שאף על הארון אדמה מיקרי, ובאמת שפשוטו של מקרא בשמואל ב א ב, ט"ו ל"ב, ואדמה על ראשו, משמע שאף כשהאדמה תלושה מהקרקע ונתנוה במק"א ג"כ אדמה נקראת, וכן נראה מהירושלמי בסוגין מדלא קמבע"ל מהו לומר על פירותיה פה"א שמצוי להיות פרי אדמה נטוע בעציץ מדגן לפת, א"ו שהאיבעייא הוא רק בארץ תלושה אם מיקרי ארץ, שסתם ארץ הוא כשהיא מחוברת בקרקע עולם, אבל באדמה תלושה לא קמבע"ל שוודאי אדמה נקראת, ובאמת שפשוטו של מקרא בשמואל ב א - ב ט"ו - ל"ב ואדמה הוא על ראשו, משמע כן שאף אדמה תלושה ונתנוה במק"א ג"כ אדמה מיקרי