פסקת התגברות. על נרטיב וחוקה: איך מפרקים את של פסקת ההתגברות? / רבקה ווייל

למעשה, פסיקת ברגמן ובנותיה היא פסיקה שנותנת אופציה למחוקק: תציית לדרישת בחירות שוות הקבועה בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת או תחוקק חוק סותר מתגבר ברוב של חברי כנסת גם פרסם סרטון הקורא לאיזון בית המשפט העליון, בשל סמכויותיו החריגות ביחס למקובל בעולם
השופטים קבעו עוד כי בתנאים מסוימים, גם פגיעה אגבית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו תחסה תחת הגנת פסקת ההתגברות שבחוק יסוד: חופש העיסוק צפורי קרא לקדם את 'חוק המשילות' אותו ניסח ואשר מיישם את 'המודל הבריטי' לפיו בית המשפט יכול רק להמליץ לכנסת על שינוי חקיקה בשל אי התאמה לחוק יסוד

השוו ליואב דותן "" משפטים כח 149, 173 1997 , הסבור כי היה רוב לעמדת הנשיא ברק בבנק המזרחי.

9
חוק יסוד: החקיקה /
בהתאם לכך, תכליתה של החוקה איננה להעניק לבית המשפט יכולת לבלום חקיקה פוגענית של הפרלמנט, אלא לעודד שיח דמוקרטי רציני ומיושב בשאלות חוקתיות של זכויות אדם
מה הבעיה עם על פסיקת
מצדדי פסקת ההתגברות טוענים כי המחוקק מעולם לא התכוון להעניק לבית המשפט סמכות לבטל חוקים הסותרים את שני חוקי יסוד אלו , ממקדמי החוקים הגיב לחלק מהטענות
זו לא פסקת התגברות
גם יצאה נגד פסקת ההתגברות שהוצעה, בהודעה שעליה חתמו שופטי בית המשפט העליון בדימוס , , ו והפרופסורים למשפטים , , ו
חוקים אלה עיגנו את זכויות האדם בישראל, וקבעו שמעתה ואילך הכנסת צריכה לחוקק רק חוקים שהולמים את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיחוקקו למען תכלית ראויה ויהיו מידתיים אני גוזרת מאופיה של ההתגברות כמנגנון לפגיעה בחוקה באמצעות המחוקק הרגיל את המגבלות האינהרנטיות הבאות על כוח ההתגברות של המחוקק: 1 ההתגברות חייבת להיות נקודתית — ההתגברות אינה יכולה להיות גורפת כפי שנעשה בעבר בישראל ובקנדה
אם המחוקק לא מציית למגבלות הפרוצדורליות שנטל על עצמו, אזי בית המשפט מוסמך להפעיל ביקורת שיפוטית ולהכריז שהתוצר אינו "חוק" תנועת "" קראה לראש הממשלה נתניהו לאשר פסקת התגברות שתדרוש רוב רגיל לשם החייאת חוק שנפסל בבג"ץ, וזאת כדי לאפשר לממשלה ולכנסת להתמודד באופן אפקטיבי עם ההסתננות לישראל, פיגועי טרור, השבת גופות חללי צה"ל ואתגרים אחרים

מי שמאמין במשטר דמוקרטי ובזכויות אדם כערכים מוחלטים, אינו יכול לוותר עליהם רק משום "שרוב האנשים" מוכנים ברגע נתון לוותר על חלקם בדרך כלל כאשר הדבר פוגע "באחר".

28
חוק יסוד: החקיקה /
השר יזהר שי מכחול לבן אמר בריאיון לאולפן ynet: "אף אחד לא יפגע בדמוקרטיה, אף אחד לא יעביר חוקים שמקעקעים את היסודות של המשטר הדמוקרטי בישראל"
מה הבעיה עם על פסיקת
האחד, שההתגברות אינה ייבוא זר לשיטת המשפט שלנו
על נרטיב וחוקה: איך מפרקים את של פסקת ההתגברות? / רבקה ווייל
הבנתי שהשופט חשין לא זנח את גישתו לאחר פרשת בנק המזרחי כי הייתה לו תורה סדורה המסבירה לא רק למה חוקי היסוד אינם חוקה היבט שלילי אלא גם מדוע יש לבית המשפט סמכות ביקורת שיפוטית בהיעדר חוקה היבט חיובי
המחוקק נהג לחוקק חוקים מתגברים — שנקראו "חוקי אשרור" אך לא זוהו כהתגברות — שהצהירו כי "למען הסר ספק", רשימת חוקים שעלולים להתפס כנוגדים את סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת הם תקפים "לכל דבר וענין מיום חקיקתם ציטוט מוצע: רבקה ווייל "על נרטיב וחוקה: איך מפרקים את 'המוקש' של פסקת ההתגברות? רעיונות אלה מופיעים במאמרי Rivka Weill, , available on SSRN since May 12, 2009
ס' 8 לחוק-יסוד: חופש העיסוק הכנסת והממשלה הן הריבון בישראל, והצעת החוק של ח"כ שקד מחזירה את עקרון משיעורי האזרחות אל המציאות"

נקודת המוצא הינה לאפיין את מנגנון ההתגברות ככלי "לפגיעה" בזכויות באמצעות המחוקק הרגיל, ולא כלי "לשינוי" החוקה באמצעות מתקן החוקה.

4
פסקת ההתגברות
הם סברו שנדרש שריון כדי להחיל ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית
מה הבעיה עם על פסיקת
אין כל צידוק ענייני להבחין בין הזכויות השונות מנקודת מבט זו
הסערה הבאה: מהי פסקת ההתגברות ומדוע לא נחקקה עד כה?
סעיף 5 לחוק קובע במפורש "תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק-יסוד: חופש העיסוק", כפי שנדרש בסעיף 8 לחוק יסוד: חופש העיסוק