נוסח מעשרות. קרן המעשרות

וּבְעָרֵי מִקְלָט, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף מעשר — אינו קודש ומותר לאוכלו, אך המצוה היא לתת אותו ללויים
התאריך הקובע בשנת המעשר: ירקות שנלקטו עד א' בתשרי, ופירות שחנטו עד ט"ו בשבט לאילנות שייכים לשנת המעשרות הקודמת, ואין להפריש מהם על ירקות שנלקטו או פירות שחנטו לאחר התאריכים הקובעים הנ"ל כאשר חיוב ההפרשה הוא ודאי טבל ודאי כגון: פירות שגדלו בחצר פרטית, יש לתת את פירות מעשר העני לעני גם בזמן הזה

וּבְבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר.

29
סדר הפרשת תרומות ומעשרות
למשל, מטיילים שמצאו בדרכם עץ תאנה הגדל פרא בשדה ואינו שייך לשום אדם, מותר להם לאכול מפירותיו בלי להפריש תרומות ומעשרות, ואפילו אם יכניסוהו אח"כ לביתם
דף מידע על תרומות ומעשרות
ד - מוקף אחד מהכללים שחשוב מאוד לזכור בכל מה שקשור להפרשת תרומות, הוא הדין שצריך להפריש מן המוקף
משנה מעשרות ג
ובאילנות צריך לשים לב שהשנה השנייה שבה מפרישים 'מעשר-שני' איננה מסתיימת בא' בתשרי, אלא היא נמשכת עד ט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות
עומדת בגינה, ונוטה לחצר - אוכל אחת, אחת - ופטור מעבר לזאת, בערב פסח של השנה הרביעית והשביעית למחזור השמיטה, חלה חובת ביעור מעשרות, בה חובה לתת כל מעשר לבעליו או "לבערו" בדומה לביעור , אין חיוב של ביעור ב דווקא, אלא כל השמדה
סֻכַּת גִּנּוֹסָר, אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ רֵחַיִם וְתַרְנְגוֹלִים, פְּטוּרָה אבל אם עץ הפרי גדל בשדה, היינו במקום שלו אבל אם אדם יכנס לשם לא ינזפו בו, וכן בגינה, היינו במקום שכולו מיועד לעצים, יכול לקטוף שם הרבה פירות ולאוכלם דרך ארעי, וכל זמן שלא הכניסם לחצרו או לביתו, לא התחייבו בתרומות ומעשרות חכמת אדם שער מצוות הארץ ו, ב

ומה שמפריש מן האדניות, שבמרפסות, או בבתים, בלי ברכה.

דף מידע על תרומות ומעשרות
מָה שֶׁקָּבַעְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּתוֹסֶפֶת רֶבַע מֵעֶרְכּוֹ - הֲרֵי הוּא מְחֻלָּל, כָּל דַּרְגַּת חִיּוּב עַל פְּרוּטָה וָרֶבַע בְּנִפְרַד, בַּמַּטְבֵּעַ הַמְּיֹעֶדֶת לְכָךְ, בְּעַמוּתָת כּוֹשָׁרוֹת
משנה מעשרות ג דפוסים
הקדושה האחת אינה תלויה בעם ישראל, והיא קדושתה העצמית של הארץ לכל גבולותיה התנכיים
משנה מעשרות ג דפוסים
אין הכרח שהם יהיו דווקא בצד העליון של הפירות, והיה ניתן גם לומר בצד הצפוני או הדרומי וכדומה, העיקר הוא לקבוע להם מקום, וכאן הננו אומרים שאותם תשעה אחוזים שיהיו מעשר ראשון יהיו בצד העליון של הפירות, ובזה הננו מפרישים את המעשר ללוי, ויתנו אח"כ ללוי
ולכן היום כשרבים מבני העם עדיין לא חיים בארץ - החיוב במצוות תרומות ומעשרות מדברי חכמים מאמין אני כי יסלחו לי גדולי ישראל על כי שיניתי מהנוסח הרגיל, כי לטובה כוונתי
אולם היום, מאחר שממילא התרומה הולכת לאיבוד, מותר להפריש 'תרומה' ו'תרומת-מעשר' מן החלק הפגום שבפרות כגון פירות רקובים או חלקי פירות מקולקלים, אבל לא מהקליפות שאינם חלק מבשר הפרי שו"ע יו"ד שלא, נב וכן בית שער, אכסדרה, ומרפסת, הרי אלו כחצר - אם חייבת - חייבין

וכן הדין לגבי כל הפירות שגדלים בהפקר שו"ע יו"ד שלא, טז.

סדר הפרשת תרומות ומעשרות
לוי אדם המוחזק ללוי על פי מסורת אבותיו
נוסח הפרשת תרומות ומעשרות
במצוות תרומות ומעשרות יש שתי מתנות הניתנות לכהן והן: תרומה גדולה ותרומת מעשר
נוסח הפרשת תרומות ומעשרות
ובשנה השלישית והשישית למחזור השבע, היה 'המעשר-השני' ניתן לעניים, ואז היה נקרא 'מעשר-עני'